אקדח

מתוך הספר ספוילרים:


כשנראה שהמלחמה מתרגשת לבוא, כינס הפרטיזן את בני משפחתו ובישר להם על הרעות שעומדות להתחולל. הוא נפרד בנשיקה מאשתו ומארבעת בניו וליטף את החתול. הוא לקח את האקדח הישן ששמר בארון הבגדים ויצא להסתתר בהרים ולחפש פרטיזנים כמוהו.
בדרכו חלף על פני אנשים ששבו הביתה מעבודתם, מכוערים בתמימותם. מחשבותיו נדדו אל השם: הוא חייב להתאים את שמו למשימה הגדולה שניצבה לפניו. כשהחל לטפס על הגבעות שמוליכות להרים כבר בחר לקרוא לעצמו "הסמוּק", שם שמזכיר לחי אישה, כוסית יין ושלולית דם, ואשר אף מהפכן עדיין לא השתמש בו.
הסמוק הגיע ליער דליל, ובמשך שעה ארוכה ערם מחטי אורן שיחממו אותו בלילה הקר. החשיכה ירדה מוקדם מהצפוי, והוא שכב והתבונן בצמרות, מחכה לבוקר.
עם אור ראשון עצרתי על הכביש שלמטה, פתחתי את הדלפק, הגברתי את הרמקולים, והזמנתי את האיש החיוור והרועד ליהנות משתיה חמה. הוא סימן שאין לו כסף.
בכל זאת התקרב, ולאחר דיון קצר מכר לי את האקדח. שתינו קפה לצלילי תוכנית הבוקר של הרדיו המקומי.

* איור: Randy Winth